ביטוח חיים
מהו ביטוח חיים ?
ביטוח חיים הינו הסכם בין חברת הביטוח לבין המבוטח הקובע שבתמורה לתשלום דמי ביטוח (פרמיה) שישלם המבוטח, יקבלו יורשיו, פיצוי חד פעמי בגובה אשר מוגדר בפוליסה.
מטרתו של ביטוח החיים היא להבטיח קרן אשר תשולם למשפחה או לכל מוטב אחר עם מותו של המבוטח או עם הגיעו לגיל מסוים. בישראל, כל נוטל משכנתה מחויב גם בביטוח חיים בגובה ההלוואה.
אילו סוגים של ביטוחי חיים ניתן למצוא ?
ביטוח חיים "טהור"
ביטוח למקרה מוות בלבד – כשמו כן הוא. הוא בא לבטח רק מקרה מוות, תוך תקופת זמן המוגדרת בפוליסה. תקופת הביטוח יכולה להיות בין שנה אחת לבין מספר שנים, אולם בדרך כלל לא יותר מגיל פרישה (בתנאים מסויימים ובפרמיה אחרת, להאריך הביטוח עד גיל 95, פוליסה המכונה "ביטוח לכל החיים").
תכליתו של ביטוח החיים הינו כי אם תוך תקופת הביטוח יארע המוות, מתחייבת חברת הביטוח לשלם את סכום הביטוח הנקוב בפוליסה. בתום תקופת הביטוח, אם לא ארע מוות, אין החברה חייבת בשום החזר של הפרמיה (כך נקרא התשלום עבור הביטוח) או כל סכום אחר.
ביטוח מסוג זה מתאים למצבים כדלהלן:
- למפרנסים בתחילת דרכם הזקוקים לסכומי ביטוח ניכרים אולם אין ידם משגת לרכוש ביטוח קבע. הם ירכשו בינתיים ביטוח זמני ובמשך השנים יהפכו אותו לביטוח קבע.
- סטודנט או זוג צעיר שנטל על עצמו התחייבויות רבות ברכישת דירה הזקוק לביטוח גובה בשל ההתחייבות והאחריות לילדים הקטנים.
- ביטוח זה מתאים לצרכיו של אדם בעל משפחה ברוכת ילדים, כאשר במותו של המפרנס, לא תוכל אלמנתו לגייס כספים לביסוסם הכלכלי של הילדים.
- לביטוח נזק כספי למפעל העלול להיגרם עקב מותו של איש מפתח. בעל הון שיצר שותפות עם בעל פטנט מסוים יבטח את בעל הפטנט בכדי לשמור על ההשקעה במקרה מותו.
- לביטוח שותפים או בעלי מניות בחברות בע"מ, למתן אפשרות לשותף או לבעל המניות לרכוש את חלקו בעסק של הנפטר.
- למלווה העשוי לדרוש מהלווה, בנוסף לביטחונות, גם פוליסה לביטוח חיים שתהיה משועבדת לו ובגובה הסכום העומד לפירעון, בכדי למנוע התדיינויות עם היורשים במקרה של מותו של הלווה. דוגמא שכיחה בשוק: ביטח ריזקו לליווי משכנתא.
אחד המאפיינים המייחדים ביטוח חיים ביחס ליתר הביטוחים הינו שביטוח החיים אינו חוזה של שיפוי. בעוד ששיעור השיפוי בביטוח נכסים מוגבל לסכום הביטוח, וזה מצדו אמור לשקף את שווי הנכס, הרי שבחוזה הטיפוסי לביטוח חיים נקבע שפטירתו של אדם מסוים (המבוטח או אדם אחר) מקימה למבוטח או למוטב זכות לתגמולי ביטוח בשיעור שנקבע מראש ללא תלות בנזק שנגרם.
ביטוח חיים למשכנתא
ביטוח חיים למשכנתא נקרא בתחום ביטוח החיים " ביטוח-ריסק-טהור". קרי : כיסוי המעניק סכום כספי במקרה מוות של אחד או כל הלווים שנטלו את ההלוואה והמשכנתא נרשמה על שמם. במקרה בו הולך לעולמו הלווה (או מי מהם במידה וישנם מספר לווים) לפני סיום החזר המשכנתא – יתרת הלוואת המשכנתא מוחזרת לבנק על ידי מבטחת הלווה בביטוח חיים למשכנתא.
לרוב פוליסת ביטוח חיים למשכנתא היא בגובה סכום יתרת ההלוואה (בתוספת כל מרכיבי הריבית, הצמדה וכדומה) – יש לזכור כי יתרת ההלוואה יורדת בכל חודש ולכן סכום הביטוח החודשי (קרי : הסך שהמבטחת תשלם חזרה לבנק המלווה במקרה של הפעלת פוליסת ביטוח חיים למשכנתא) יורד אף הוא.
הגורמים המשפיעים על חישוב הפרמיה החודשית לביטוח חיים למשכנתא, פרט לסכום הביטוח עצמו, הינם זהים לאלו המשפיעים על ביטוח חיים רגיל: גיל, מין, מצב בריאותי, עישון, וכו'.
ביטוח מעורב
המונח "ביטוח מעורב" מצביע על עירוב של שתי תכוניות: ביטוח למקרה מוות וצבירה לשם חסכון. בניגוד לתוכנית "רזיקו" אשר תוארה קודם, אשר לפיה סכום הביטוח משולם רק במקרה מוות, הרי שבביטוח מעורב ישולם סכום הביטוח באחד משני מקרים:
א. אם מקרה המוות אירע תוך תקופת הביטוח.
ב. בחיי המבוטח בגמר תקופת הביטוח.מטרתו של המבוטח בתוכנית זו היא לא רק להבטיח סכום מסוים למשפחתו (או למוטבים אחרים) במקרה מותו, אלא גם ליהנות מהביטוח אם יחיה בתום התקופה.תפקידו של הביטוח המעורב אינו מתן תשואה טובה יותר מזו של השקעות אחרות, אלא מתן מכשיר בטוח, אשר יאפשר למבוטח לחסוך לגיל מסוים, תוך הביטחון שבמקרה מוות בטרם עת יעמוד הסכום שרצה לחסוך לרשות המוטבים.
ביטוח מנהלים
אחת מתוכניות הביטוח הרווחת ביותר בענף ביטוח החיים היא תכנית הקרויה "ביטוח מנהלים". ביטוח מנהלים הינו צירוף של חסכון לקבלת קצבה או תשלום חד פעמי בעת פרישה מעבודה וביטוח למקרי מוות. ביטוח זה מבוסס על קיומם של יחסי עובד-מעביד ועל הפרשות שני הצדדים לכיסוי הפרמיה. הנפשות הפועלות במסגרתו של ביטוח זה: מבטח, מעביד ועובד. על פי הטרמינולוגיה המקובלת בשפת הביטוח, המעביד, המתקשר בחוזה הביטוח, הוא "בעל הפוליסה" ואילו העובד, שלטובתו נעשה הביטוח הוא "המבוטח".
ביטוח מנהלים כולל סוגים שונים של תוכניות ביטוח, המושתתות על מערכת יחסי עבודה, וכוללות רכיבים סוציאליים וביטוחיים. ההפרשות בעבור רכיבים אלו מבוצעות באורח חודשי שוטף על ידי המעביד, ועל ידי ניכוי משכרו של העובד.